אבא שלי מתעלם ממני. אני לא בטוחה שהוא עושה את זה בכוונה, אבל הוא בהחלט שם לב.
הוא עושה את זה כי הוא מאוכזב ממני, אבל אין לו על מה, אני יודעת את זה.
אז אבא שלי התעלם ממני השבת, שזו התדרדרות נוספת ביחסים שלנו. וכשזה פצע לי את הלב נזכרתי שכבר כתבתי קצת על אדם אחר שהתעלם ונעלם ממני, ואולי גם פה זה יסדר לי כמה מגרות בלב.
אבל אני לא מצליחה לכתוב אותו.
איך כותבים 24 שנה של מאניה דיפרסיה, עם האדם שאתה הכי אוהב ושונא בעולם. איך כותבים 15 שנה של חיבור ואהבה ואת כל שאר השנים של סטטוס קוו. איך כותבים תמהיל של הערצה וזלזול. איך כותבים געגוע למי שכל הזמן בנמצא.
איך כותבים החמצה, איך כותבים נחיתיות, איך כותבים אהבה כפויה ונחיצות. איך כותבים טראומה איך כותבים הדחקה. איך כותבים פחד מעימות.
איך כותבים אבא שמתעלם ממך כבר כמה שנים בלב, ושבת אחת בפועל, ואולי זו רק ההתחלה של הסוף.
;){kind=link}