היי, לאחרונה מתחשק לי שנצא. אני כותבת עליך קצת. קצת מהעבר וקצת מהעתיד שהייתי רוצה (הווה אין לנו).
היי, אתה פה במקרה? בבית?
או שאתה בצבא.
היי, אולי אתה חושב עליי.
בוא נצא, בוא נאהב, בא נהיה אחד של השני כבר. נמאס לי להמתין.
בוא נהיה בטוחים זה בזה. בוא כבר אוף רק תבוא.
אני רוצה את החיבוק שלך הארוך, עם הידיים הארוכות שלך מסתבכות לי בשיער כשאמרתי לך שבוא ניקח את זה לאט.
אני רוצה לדבר איתך קרוב. אני רוצה אותך ולא יודעת למה. אני אפילו לא יודעת אם אני רוצה אותך כמו שאני רוצה
בטח לא תבין את המשפט הזה.
איך אמרתי לך פעם? את זה אני אבין אם לא תבין.
ואיך אמרת לי רק לא מזמן? אני לא יודע מה אני מרגיש, אבל כשאני חושב על מי זו תהיה בעתיד, את שם תמיד לגמרי לבד. "ככה פשוט" אמרת.
זה פשוט?
רציתי להגיד לך שאצלי זה לא ככה בכלל, וכנראה זה מאוד אישי אליי. אתה רוצה אותי, כדאי שתכיר בזה.
אבל מאז כל מי שהכיר במשהו זו רק אני שמכירה בזה שאני רוצה אותך, ובכל יום שעובר - רק יותר.
תבוא בבקשה.
');){kind=link}